על פי סעיף 7 לחוק הנוטריונים מוסמך הנוטריון לבצע את הפעולות הבאות:
1. לאמת חתימה על מסמך;
2. לאשר שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך;
3. לאשר נכונות העתק של מסמך;
4. לאשר נכונות תרגום של מסמך;
5. לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;
6. לאשר שאדם פלוני חי;
7. לאשר נכונותה של רשימת מצאי;
8. לערוך העדה של מסמך סחיר;
9. לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;
10. להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;
11. לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.
לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך שופט.
חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין, ומאושר על ידי נוטריון.
על פי חוק הנוטריונים ייחתם אישור נוטריוני בחותמו של הנוטריון. המדובר בחותמת לחץ עשויה ממתכת, שעליה שם הנוטריון, והכיתוב "נוטריון" בעברית, באנגלית ובערבית, או בצרפתית. אם כלל האישור הנוטריוני מסמכים אחדים, נקשרים הגליונות יחדיו בסרט אדום, המחובר אל תו אדום המוטבע בחותמו של הנוטריון.
על מנת לאמת את המסמך הנוטריוני שנחתם בארץ, בעת השימוש בו בחוץ לארץ, התפתח מוסד ה"אפוסטיל".
על פי אמנה בינלאומית שנחתמה בהאג בשנת 1961 ואשר מדינת ישראל היא צד לה, ולפי תקנות לביצוע האמנה שנחקקו בישראל בשנת 1993, יכול עובד ציבור ישראלי לאשר כי מסמך נוטריוני מסוים נחתם על ידי נוטריון ישראלי מוסמך.
אישור זה דרוש לשם אימות העובדה כי החתום על המסמך כנוטריון הוא אכן נוטריון המוסמך לחתום על המסמך המוצג בחוץ לארץ. אפוסטיל מסוג זה תקף בכל מדינה החתומה על האמנה. על האמנה חתומות רוב מדינות אירופה וארצות הברית וכן מדינות רבות באסיה, באפריקה ובאוקיאניה.