חנה ליניק, נוטריון 

עליו להיות אזרח ישראל, חבר לשכת עורכי הדין, שעסק בעריכת דין 10 שנים לפחות, לא הורשע בעבירה שיש עמה קלון, לא הושעה מלשכת עורכי הדין ועבר השתלמות מיוחדת. 

אדם כזה יכול לבקש מוועדה מיוחדת היושבת במשרד המשפטים רישיון להיות נוטריון. הוועדה, המתכנסת כפעמיים בשנה, בוחנת את מסמכיו של המועמד, ואם נמצא כי הוא ראוי, כי אז לאחר שחתם בספר הנוטריונים והשאיר שם את דוגמת חתימתו יוכל להתחיל לכהן כנוטריון.

הנוטריון כפוף לכללים בדבר אתיקה בעסקים הקבועים בחוק, שעיקרם שמירה על כבוד המקצוע, נאמנות ללקוחותיו, איסור פרסום, איסור שידול לקבלת עבודה, שמירת סודיות מקצועית, ניהול ארכיון לשמירת מסמכים, טיפול בהם ועיון בהם, ומגבלות נוספות. 

חתימתו של הנוטריון, במקרים המוסדרים בחוק, נחשבת בעיני בית המשפט כתעודה ציבורית לאישור זהותו של החותם עליו או לעובדה כי המסמך נחתם מרצונו הטוב והחופשי של החותם. 

מסמכי הנוטריון מיועדים לשמש כראיה בבתי משפט או בפני רשויות אחרות, וזאת הן בישראל והן מחוץ לה.

במשפט הישראלי מוסדר עיסוקו של הנוטריון בחוק הנוטריונים, תשל"ו-1976. 

תפקידיו של הנוטריון

1. לאמת חתימה על מסמך;

2. לאשר שהחתום במסמך, על שם זולתו, היה מוסמך לכך;

3. לאשר נכונות העתק של מסמך;

4. לאשר נכונות תרגום של מסמך;

5. לקבל ולאשר תצהיר והצהרה אחרת;

6. לאשר שאדם פלוני חי;

7. לאשר נכונותה של רשימת מצאי;

8. לערוך העדה של מסמך סחיר;

9. לערוך מסמך או לעשות בו פעולה אחרת כשהעריכה או עשיית הפעולה בידי נוטריון דרושה או מותרת על פי דין, לרבות דין של מדינת חוץ, או על פי מסמך אחר;

10. להשתמש בסמכות של נוטריון ציבורי על פי דין אחר;

11. לאמת הסכם ממון בין בני זוג, שנחתם לפני הנישואין.

לפי חוק הירושה, יכול נוטריון לאשר עשיית צוואה, ולכן מוסמך נוטריון לרשום "צוואה בפני רשות" כשם שמוסמך לכך שופט. 

חוקים רבים נוספים קובעים סמכויות ותפקידים לנוטריון, שעיקרם אישור ותרגום מסמכים המצוינים בחוקים אלו. כך, למשל, חוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981, קובע כי בקשה לאישור עמותה לאימוץ בין ארצי תהיה מלווה בחוות דעת על הדין הזר, הכוללת תרגום של החוק הזר הנוגע לעניין, ומאושר על ידי נוטריון.

על פי חוק הנוטריונים ייחתם אישור נוטריוני בחותמו של הנוטריון. המדובר בחותמת לחץ עשויה ממתכת, שעליה שם הנוטריון, והכיתוב "נוטריון" בעברית, באנגלית ובערבית, או בצרפתית. אם כלל האישור הנוטריוני מסמכים אחדים, נקשרים הגליונות יחדיו בסרט אדום, המחובר אל תו אדום המוטבע בחותמו של הנוטריון. 

 על מנת לאמת את המסמך הנוטריוני שנחתם בארץ, בעת השימוש בו בחוץ לארץ, התפתח מוסד ה"אפוסטיל". 

על פי אמנה בינלאומית שנחתמה בהאג בשנת 1961 ואשר מדינת ישראל היא צד לה, ולפי תקנות לביצוע האמנה שנחקקו בישראל בשנת 1993, יכול עובד ציבור ישראלי לאשר כי מסמך נוטריוני מסוים נחתם על ידי נוטריון ישראלי מוסמך. 

אישור זה דרוש לשם אימות העובדה כי החתום על המסמך כנוטריון הוא אכן נוטריון המוסמך לחתום על המסמך המוצג בחוץ לארץ. אפוסטיל מסוג זה תקף בכל מדינה החתומה על האמנה. על האמנה חתומות רוב מדינות אירופה וארצות הברית וכן מדינות רבות באסיה, באפריקה ובאוקיאניה.