הוראות חוק הירושה קובעות את האופן בו מתחלק רכושו של אדם לאחר מותו. במקרים הרגילים בן זוגו החוקי יורש 50% מרכושו ונכסיו וילדיו יורשים בחלקים שווים בינהם את 50% הנותרים. 

אך כאשר אדם מבקש לקבוע מנגנון חלוקה שונה מזה הקבוע בחוק, או כאשר יש לאדם יסוד לחשוש כי יהיה מי שיטען לחלוקה של רכושו שאינה כרצונו, מומלץ לערוך צוואה.

צוואה היא מסמך שאדם, כשיר מבחינה משפטית ומעל גיל 18, עורך כאשר הוא כשיר מבחינה משפטית בו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר שיחלפו 120 שנות עלי האדמות.

בצוואתו אדם מפרט עניינים הנוגעים לרכוש, אך גם ביכולתו להביע את השקפתו וצוואתו המוסרית ליורשיו. 

החוק קובע 4 דרכים אפשריות שבהן אדם יכול לערוך צוואה, כך שיהיה לה תוקף משפטי מחייב:

צוואה בכתב יד

צוואה בעדים

צוואה בפני רשות

צוואה בעל פה

אדם שהמצווה ביקש לרשום כנהנה על פי הצוואה לא יכול לקחת כל חלק בעריכתה, ולא יכול להיות נוכח בעת עריכתה.

במקרה שהמצווה הוא אדם חולה או מבוגר מאוד, רצוי לקבל חוות דעת רפואית המעידה על כשרות המצווה לצוות.

אם יש תנאים בצוואה, עליהם להיות סבירים וחוקיים, אחרת יש אפשרות כי תנאים אלה יבוטלו בהוראת בית המשפט.

אם אחד היורשים הוא קטין, פסול דין או סובל מלקות נפשית שיכולה לפגוע ביכולתו לנהל את רכושו באופן מיטיב עבורו, רצוי למנות נאמן לחלקו בעיזבון.

המחוקק מעניק למצווה מרחב בחירה באיזו לשון תיכתב צוואתו, כל עוד ברור מהמסמך כי הכוונה היא לצוות.

רצוי כי לשון הצוואה תהיה ברורה, חד-משמעית והגיונית, על מנת למנוע ספקות באשר לכוונת המצווה.

יש לתת פרטים מזהים ברורים באשר ליורשים (שם, תעודת זהות וקשר למוריש) וכן פרטים ברורים באשר לנכסי העיזבון (חשבון בנק, גוש וחלקה וכדומה).

במקרה של ספק, בית המשפט צריך להשתכנע כי המצווה התכוון לתת או להעניק בצורה מחייבת, ולא מדובר באמירה כללית בה כוונתו של המצווה אינה ברורה, או ניתנת לפירוש כעצה או בקשה.

• ידועים בציבור: מומלץ לערוך צוואה כדי למנוע סכסוך אפשרי לגבי מעמד הידוע בציבור הנותר.

• פיצול הירושה: מקרים שבהם המוריש מעוניין להוריש חלקים ספציפיים מעיזבונו לקרוביו, לאנשים שאינם קרוביו או לתאגידים, שלא בהתאם להוראות חוק הירושה.

• זכויות ברכוש: מקרים שבהם קיים צורך להסדיר זכויות שימוש ברכוש לאחר מותו של המצווה.

• בני זוג גרושים או פרודים ומשפחות חד הוריות חוק הירושה אינו מסדיר את זכויות הירושה במקרים אלה.

• אדם שאין לו ילדים והוא בגיל שככל הנראה כבר לא יהיו לו ילדים.

• זוג שנשוי נישואים שניים ולכל אחד מבני הזוג יש ילדים משלו. 

• אם המצווה חושש כי עלולים לטעון כי לא היה צלול בדעתו בעת עריכת הצוואה (למשל, בשל גיל מתקדם, מחלה או טיפולים), רצוי כי יפנה, סמוך למועד עריכת הצוואה, לקבלת חוות דעת רפואית המעידה על כשירותו לצוות.

ניתן לכלול בצוואה גם הוראה על מינוי מנהל עיזבון שיהיה אחראי על חלוקת העיזבון (הירושה) בין היורשים השונים. ניתן אף לנקוב בשמו של מנהל העיזבון. אולם חשוב לדעת כי מינוי מנהל עיזבון אינו חובה. המינוי מחייב הליכים מורכבים שבחלק ניכר מהמקרים אינם חיוניים, ואף מחייבים הוצאות נוספות, כגון: תשלום שכר טרחה למנהל העיזבון. רצוי לשקול בכובד ראש אם אכן יש צורך במינוי מנהל עיזבון, ולעשות זאת רק אם קיים צורך אמתי וממשי בכך.